קרולין יעקובי - טיפול  054-2224889

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon

February 15, 2018

June 30, 2017

Please reload

Recent Posts
Featured Posts

The Sound of Silence (חלק א׳)

 

על אנשים בעלי רגישות גבוהה ופסיכותרפיה גופנית/חלק א׳

 

 

לפסיכותרפיה גופנית יש הרבה כלים להציע לאנשים בעלי רגישות גבוהה

(Highly Sensitive Person HSP), בשעת הטיפול ובחיים היומיומיים. לפניכם/ן סקירה כללית של המושג, תיאור מקרה והמלצות לקריאה נוספת, בפוסטים הבאים אפרט על אספקטים שונים של התכונה ״רגישות גבוהה״, על כלים שונים ודרכים יצירתיות לחיות אתה בשלום ואפילו בהנאה.

 

אז מה זה ״רגישות גבוהה״?

 

ישנם אנשים בעלי רגישות גבוהה, ק.ג. יונג הגדיר אותם כ-״אנשים עם רגישות מולדת״ (יונג, 1913). מבוסס על המונח של יונג הפסיכולוגית וחוקרת איליין ארון הרחיבה והעמיקה בשנות התשעים את הנושא והגדירה אותם כאנשים בעלי רגישות גבוהה (Highly Sensitive Person HSP). על פי ארון, הם אנשים בעלי תכונה מולדת של רגישות גבוהה בעיבוד חושי שמהווים כ-20% מהאוכלוסייה (מספר שווה של גברים ונשים), הם יכולים לעבד מידע חושי בצורה יותר עמוקה ויסודית, בשל הבדל ביולוגי במערכת העצבים שלהם. זוהי תכונה ספציפית, עם השלכות חשובות על האופן בו אנשים אלו מרגישים, מתפתחים ומתנהגים:

 

״A certain innate sensitiveness produces a special prehistory, a special way of experiencing infantile events, which in their turn are not without influence on the development of the child’s view of the world. Events bound up with powerful impressions can never pass off without leaving some trace on sensitive people״.

(Jung 1913, para. 399) 

 

על פי ארון, בעבר נהגו לבלבל מזג זה עם ביישנות, בעיות חרדה חברתית, פחדנות, רגשנות, פגיעות והסתגרות. ארון טוענת כי ניתן למדוד מזג של אדם רגיש מאוד באמצעות שאלון, שהוכח כבעל תוקף (ארון, 1997). כמו כן אין לבלבל את המונח רגישות גבוהה עם רגישות יתר.

 

אדם בעל רגישות גבוהה קולט מידע ודקויות ברמה גבוהה פי כמה מאדם שאינו מוגדר כבעל רגישות גבוהה. הקליטה החושית הזו (שכוללת גם את ה״חוש השישי״) של כמות גדולה של מידע כל רגע ורגע בעולמנו המהיר גורמת לתחושת הצפה כמעט תמידית אצל אנשים בעלי רגישות גבוהה.

תחושת הצפה היא ראשית תחושה גופנית, שגורמת לאי נחת, בלבול, עצבנות, סימפטומים של חרדה וחוסר איזון לא ברור, המחשבות, מסקנות ורגשות הקשים מצטרפים אליה בהמשך. אנשים בעלי רגישות גבוהה חיים לעתים קרובות בהרגשה שהם צריכים להתגבר על עצמם, להשתנות ולהיות כמו כולם. הם אנשים שזקוקים לידע, להכרה ובהמשך לכלים כדי להתמודד ולחיות טוב יותר עם התכונה הזו, אפילו ליהנות ממנה. 

 

בעבודתי הטיפולית אני שומרת על מבט צלול והקשבה פתוחה לאדם מולי, לא נותנת למסקנה/אבחון/תיוג לטשטש את הערוץ הבין-אישי. ההפרדה בין אדם לאבחון בעיניי הכרחית למפגש טיפולי בכלל ובפרט – במקרה הזה יושב מולי אדם בעל רגישות גבוהה, לא הרגישות הגבוהה בעצמה! ההזדהות עם האבחון הופכת את האדם כולו לאבחון, לתיוג ולעתים מיד לפרשנות כמו - ״אני לא בסדר״ - וגורמת למסקנות ולקשיים נוספים כמו תפיסת עצמית ש- ״אי אפשר לחיות אתי״. מצד שני, יש בהזדהות הזו גם תחושת הקלה או ביטחון מסוימת (לפעמים גם למטפל, אגב) – לפחות האדם יודע שהוא ״לא בסדר״ ומוכן ״לעבוד ולתקן״ בטיפול. לעיתים מתעוררת גם התנגדות להתבוננות עמוקה יותר כדי לא לעורר שדים אחרים ולא מוכרים – לכן אני שומרת על ערוץ בין-אישי פתוח וקשוב על קצב ועיתוי מותאם לתהליך הייחודי של כל אחד ואחת ממטופליי.

 

״עור דק״ - תיאור מקרה

 

מירב* הגיעה לטיפול לפני שנה וחצי בעקבות משבר בנישואים והתקפי חרדה ש״נחתו״ עליה פתאום, באמצע החיים. מתחילת הדרך שלנו שמתי לב שמירב סוקרת את הסביבה - את הקליניקה, אותי ואת מה שמתרחש בחוץ. היא לא מפספסת דבר ושינוי קטן בנוף המוכר מעורר אצלה מבט נוסף ולפעמים גם שאלה או הערה. יש לה שפה עשירה, תיאורים כמעט ציוריים של מצבים שכוללים את כל חושיה ואת כל הפרטים. כמו לדוגמא תיאור של ערב שהתחיל כבילוי ונגמר בהתקף חרדה: מירב אוהבת קולנוע - את החוויה של שקיעה בסרט מוקרן על מסך גדול עם סאונד משובח, בכורסאות קטיפה גדולות ורכות, ליד בן זוגה, בשקט, באולם גדול וחשוך, רחוק מהבית ומהחיים ״בחוץ״. לו רק לא היו העננים של בושם כבד-מתוק מכל מני כיוונים, הפטפוטים והרשרושים של פופקורן, האור החזק של נייד שנדלק פתאום באולם החשוך והגברת הסאונד המשובח מעבר לסף הכאב. מסביב אנשים שקועים בסרט וניהנים, רק מירב חסרת מנוחה, בשלב מסוים היא רק מחכה לסוף הסרט ויוצאת בתחושת הקלה החוצה, לאוויר הצח של הערב. הפעם היא לא מצליחה להסתיר מבן זוגה את תחושותיה, הוא מגיב בחוסר סבלנות ובעלבון - ״אי אפשר לבלות אתך, את כזו רגישה, כל דבר מפריע לך״. מירב נלחצת, נעלבת, מרגישה אכן

 

״רגישה מדי

מפונקת

סוציומטית

כבדה

היסטרית

לא בסדר״...

 

...ובעיקר מרגישה בדידות. בחוויה שלה היא לא מובנת לאף אחד – לא לאחרים וגם לא לעצמה. התקף החרדה מגיע, כבר אי אפשר להסתיר, בני הזוג חוזרים בשתיקה הביתה במקום להמשיך את הבילוי, אשמה, כעס, עלבון, עצב ויאוש באוויר.

 

במקביל לעבודה עם הנושאים הדחופים והכואבים שלה אני מחזיקה בטיפול את התמונה הרחבה יותר, את מה שראיתי, שמעתי וחשתי מהפגישה הראשונה – את החושים החדים שלה, את הרגישות כלפי הסביבה ואת העולמה הפנימי העשיר.

זהיתי רגישות גבוהה – לא דריכות או עוררות יתר כחלק מסימפטומים של דחק פוסט-טראומטי (PTSD), גם לא סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז – מירב כביכול מחוברת למערכת הגברה פנימית ולכן חווה את החיים בווליום גבוה יותר, על כל ערוצי החושים (כולל החוש השישי), את כל חוויות החיים, ״לטוב ולרע״. באחד הפגישות שיקפתי למירב את מה שאני רואה, שומעת וחשה מתחילת דרכנו – תגובתה הראשונה הייתה אי נוחות בגוף ומבוכה שאני קולטת את ה״רגשנות״ שלה. הצעתי לה בהמשך לחשוב על הנושא, אולי לשבת יחד עם השאלון, כאן בקליניקה, במקום הבטוח עבורה. כשעברנו יחד את השאלות וזיהינו את התכונה הגיעו די מהיר הדמעות אבל גם נשימה לרווחה ותחושת הקלה. הדרך לקבל את התכונה של רגישות גבוהה כמו שהיא מקבלת את עינייה הירוקות - בטבעיות, בשמחה - עוד ארוכה, אבל עצם הידע וההכרה מהקל עליה מאד, גם על יחסיה עם הסביבה הקרובה. 

 

אסיים את חלק א׳ עם שיר שמתאר בעיניי את הצד המרהיב של רגישות גבוהה, את רגעי האושר וההנאה - כי גם הם ב״ווליום גבוה״:

 

What a Wonderful World

 

 

 

Aron Elaine N. (2004). "Revisiting Jung’s concept of innate sensitiveness". Journal of Analytical Psychology, 2004, 49, 337–367

 

Aron, E. N. (1997). "Sensory Processing Sensitivity and its relation to Introversion and Emotionality", Journal of Personality and Social Psychology, 1997, Vol. 73, No. 2, 345 – 368

 

Jung, C. (1913). "The Theory of Psychoanalysis". 1913, CW 4.

 

ד׳ר איליין ארון, אדם רגיש מאוד לצמוח כשהעולם מציף אותך,הוצאת פוקוס ,2010

 

* שם בדוי

 

 

פוסט הבא ב-12/2017

 

(צילום: קרולין יעקובי)

 

"Insight Out" הוא בלוג אישי וסובייקטיבי אך לא עלי אלא על דרכי, על החופש לפקוח עיניים ולכוון מבט ״יחף״ פנימה והחוצה.

מבט כנה, צלול ופשוט על יחסים תוך-אישיים ובין-אישיים, על מעגל החיים ועל העולם מסביב. על הכרה. על ביטוי.

המשאלה שלי כאן, דרך כתיבה, צילומים וקישורים, היא להגיע לאנשים, לעורר מחשבה, השראה, דיאלוג וגם חיוך. בעיקר לעורר שאלות, קטנות וגדולות, במטרה לגעת באמת, כל אדם באמת שלו.

 


 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square