קרולין יעקובי - טיפול  054-2224889

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon

February 15, 2018

June 30, 2017

Please reload

Recent Posts
Featured Posts

The Sound of Silence (חלק ג׳)

 

 

על אנשים בעלי רגישות גבוהה ופסיכותרפיה גופנית (חלק ג׳)

 

״טוב, הבנתי. אז מה עושים עכשיו?״ -

את השאלה הזו אני שומעת לא מעט בטיפול, והיא אכן במקום!

בעיניי היא מעידה על דרך ורצון לשנות תפוסי התנהגות והרגלים ישנים, להתקדם בחיים ולצאת מהמצוקה. המהלך הזה, מהלך של זיהוי, הכרה, העמקה ושינוי, דומה במקצת לפוסטים הקודמים -

חלק א׳ אשר מגדיר את המונח ״אנשים בעלי רגישות גבוהה״ (Highly Sensitive Person HSP) ומתאר תהליך הזיהוי וההכרה. חלק ב׳ מעמיק בהשלכות על החיים של אותם אנשים ומתעסק עם תהליכי הזדהות, תיוג וגיבוש של תפיסת עצמית מעוותת, לעתים תהליכים כואבים מאוד.

בחלק ג׳, אחרון חביב, אענה בהרחבה לשאלה ״אז מה עושים עכשיו?״, בעבודה הקלינית ובחיים היומיומיים.

 

הקליניקה כחממה

מילה אחת על תפיסתי הטיפולית, בכלל ובפרט בהקשר של תשובות והתערבויות:

מטרה עליונה של כל טיפול היא בעיניי ערך החיים, לכך התחייבתי ומתחייבת בלב שלם, בדומה לשבועת הרופא. עבודה טיפולית היא למען חיים טובים יותר, למען הפחתת סבל נפשי, מנטלי, רוחני וגופני, למען התפתחות. 

יש חשיבות רבה לשהות עם כל אדם בחוויה שלו, לכמה זמן שצריך, כדי לזהות ולהכיר לעומק במצוקתו, ובהמשך כדי לראות ולהבין את השלכותיה על החייו . וכמובן יש את החלק המעשי - החלק של התערבות ועבודה אקטיבית, כדי להקל ולהיטיב. תשובותיי לשאלה ״אז מה עושים עכשיו?״ הן מתוך צניעות המלצות והצעות בלבד, על סמך הקשר הטיפולי ומתוך הכשרתי ונסיוני כאשת מקצוע וכבת אדם (מלבד במקרה של סכנת חיים).

 

טוב, אז מה עושים?

 

1. ״תנאים טובים״ - סטינג טיפולי

כמו שציינתי בפוסטים הקודמים כ-20% מהאכלוסיה הם אנשים בעלי תכונה מולדת של רגישות גבוהה בעיבוד חושי, הם מעבדים מידע חושי בצורה עמוקה ויסודית יותר, בשל הבדל ביולוגי במערכת העצבים שלהם. בדרך כלל אנשים בעלי רגישות גבוהה לא מגיעים לטיפול בגלל אותה רגישות - בנסיוני התכונה הזו מתגלה בשלב ההתחלתי של הטיפול.

 

לכן יש חשיבות רבה אף יותר לסטינג הטיפולי, לתנאים החיצוניים כביכול, מהפגישה הראשונה כחלק של בניית קשר ועבודה טיפולית. בצורה אקטיבית ומודעת אני מכינה ״חממה״ כדי לא להציף את החושים - מספקת בעיקר שקט לעיניים ולאוזניים, גם אקלים נעים לגוף (המזגן לא מקפיא), מרחק מתאים, ישיבה נוחה ולפעמים אני גם מציעה  תה חם או קפה לחוש המישוש, הריח והטעם.

זוהי עבודת גוף בסיסית והכרחית בעיניי כדי ליצור מקום חיצוני בטוח ומכיל, אני שואלת ובודקת עם מטופליי מה נוח להם, מאוד ״פרקטי״ ופשוט. כבר בשלב זה יוצאת לפעמים תפיסה עצמית מעוותת ופרשנות מכאיבה, באמירות כמו ״סליחה שאני כזה מפונק,

אבל לא נוח לי״.

 

2. ״כאן ועכשיו״ - תרפיה מבוססת מיינדפולנס (קשיבות)

עצם הסטינג הטיפולי - שעה מחוץ לשגרה ללא זמינות בטלפון נייד והסחות דעת אחרות, במקום בטוח ונעים - הוא כמו ישבה על כרית המדיטציה. הדגש הוא על זמן הווה, כל רגע ורגע, גם בהתבוננות וכניסה לתכנים מהעבר הרחוק, גם כשכאב ישן עולה ומתחיל להציף.

בתירגול מיינדפולנס הפורמלי יש מוקד לתשומת הלב, הנשימה הטבעית לדוגמה,

כשמתיישבים ומתבוננים בזרם האינסופי של מחשבות, תחושות ורגשות, גם של רשמים חיצוניים כמו צלילים וכו׳, בשקט ללא תגובה או פעולה:

 

״התרגול של קבלת החוויה הנוכחת משמעותי מאוד בתפיסה של מיינדפולנס. היכולת הזאת, הפשוטה כביכול, להביא קשב אל התחושה של הנשימה כפי שהיא כרגע, מתחילה לפרוש בפנינו עולם.״ (ליבליך, 2018)

 

מטרת התירגול היא זיהוי והכרה במה שקורה לנו כל רגע ורגע, שלא מורגש או מודע מרוב הסחות דעת ובדרך כלל. העצירה והירידה מה״רכבת״ לזמן תירגול מוגבל בעצם מהווה גם "de-centering", להגיע למטה-קוגניציה (״מעוף ציפור״) ולזהות את הקישורים המהירים בין הרשמים הפנימיים וחיצוניים, פרשנות, הזדהות כל הדרך אל תפיסה עצמית מוצקת כבטון. בשעת הטיפול אני מחזירה את תשומת הלב באופן אקטיבי לכאן ועכשיו, לתחושת הגוף ולנשימה, לקשר, לחדר ולסביבתו.

עבור אנשים בעלי רגישות גבוהה העבודה עם קשיבות בהתחלה מאוד לא פשוטה, טיפול שורש ללא הרדמה מקומית כביכול - הזיהוי וההכרה בעומק הרב של עיבוד המידע החושי שלהם, ההכרה שהם חיים ב״ווליום גבוהה״ בכל הערוצים, כל הזמן.

הזיהוי וההכרה בקישורים שמלווים אותם כל חייהם - פרשנויות שליליות, ביקורת עצמית חריפה, הזדהות ותפיסה עצמית מעווות מאד. הזיהוי של תחושת הצפה, של בילבול בין ״אני יותר מדי - אני לא מספיק״. לכן התנאים החיצוניים שתיארתי קודם לכן הם עוד יותר חשובים בעיניי.

החלק המעשי הוא חלק בלתי נפרד בעבודה הטיפולית - התבוננות, זיהוי והכרה הם הכרחיים אבל לא מספיקים. לשנות הרגלים מנטלים ומשפטי מפתח כמו ״אני רגשנית מדי, אני מפונקת, כבדה...״ זו עבודה אקטיבית של חמלה עצמית, גם אם זה בהתחלה מלאכותי ומוזר להגיד לעצמי מילים טובות - כמו שלומדים שפה חדשה. ״קבלה״ ו-״אהבה עצמית״ הם מונחים גדולים לדעתי - אפשר להתחיל עם מילים טובות לכיוון עצמי ואם גם זה קשה מדי אז אפשר להיות לפחות מנומס כלפי עצמי.

 

3. ״לגעת או לא לגעת, זו השאלה״ - פסיכותרפיה גופנית

לפסיכותרפיה גופנית יש סגולות רבות לאנשים בעלי רגישות גבוהה כי היא כוללת את הגוף בטיפול ובכך פונה ישירות לחושיהם החדים. 

לעבודת גוף בטיפול הפסיכותרפאוטי יש ספקטרום רחב שמתחיל במודעות לגוף החי ונושם וכולל עבודה עם נשימה, מגע, תנועה ועוד. אתמקד כאן במגע ככלי תקשורת הכי ראשוני בחיי האדם, הכי ישיר והכי חושף. ישנם שישה סוגים ואספקטים של מגע בטיפול:

מגע כנחמה, מגע כאמצעי לחקירת קשר, מגע כהגברה, מגע כפרובוקציה ומגע כהתערבות מקצועית מיומנת (Totton, 2006) ומגע כמתקף קשר (רולף בן-שחר, 2013).

בניגוד לאנשים רבים שחיים בהפרדה בין ראש לגוף לאנשים בעלי רגישות גבוהה הגוף בדרך כלל מאוד נגיש, בנסיוני הם מגיבים לעבודה הגופנית במהירות ובדיוק להפליא. יש להם שפה עשירה ועמוקה, גם בשפת הגוף, החיבור בין גוף נפש ורוח הדוק לו רק המחסום של ההצפה.

 

כן, עשו את זה בבית

 

בדומה לשתילים שגדלו בחממה אדם בעל רגישות גבוהה יוצא החוצה, לערוגת הגינה של החיים היומיומיים. 

״קר שם בחוץ (מדי)״ - כמה המלצות לדרך:

 

1. לדאוג לתנאים חיצוניים מתאימים - בלי היסוס, בלי ספק, בלי ביקורת עצמית.

להפחית את כמות המידע החושי באופן מודע - ולא ליפול למלכודת של ההרגלים (כמו טלוויזה מפטפטת ברקע - הצלילים והתמונות נכנסים, גם אם נדמה שלא).

 

2. להאט את קצב החיים, ל ה א ט - מילה גדולה בחיים בקצב מהיר כל כך. 

אחת ההמלצות החמות שלי היא תירגול מיינדפולנס, לבד או בקבוצת תירגול. יש הרבה חומר על סגולות המיינדפולנס, אפליקצייות, ספרים, קבוצות וקורסים בשיטת MBSR

(Mindfulness Based Stress Reduction) .

ליצור איים קטנים של שקט באוקיינוס של החיים העמוסים כדי להתאזן, בלי מאמץ נוסף. לשים לב למעברים מדבר לדבר, מפגישה לפגישה, ממשרד לגן ילדים הביתה למשרה נוספת.

 

3. להקשיב לגוף - לזהות סימנים של מתח ולחץ בשלב מוקדם, הרבה לפני תחושת ההצפה, ולא להתעלם מהם, להיטיב באופן אקטיבי. לפעמים הפחתת מתח היא רגע של הישענות אחורה ונשימה עמוקה מול המחשב. לפעמים היא הפסקה קטנה מחוץ לאירוע גדול, רועש והמום אנשים - לנשום אוויר צח ולחזור. 

 

4. לחיות כאן ועכשיו - לחלום על בית קטן ושקט בערבה או לחיות מסופשבוע לסופשבוע (או חופשה/בילוי/סדנת/יום כיף בספא...) לא מזין ומאזן לטווח הארוך אלה רק מוסיף עוד מתח לאותם ימים ״חופשיים״. לחפש ולמצוא את ״החופשות הקטנות״ בשגרה ולהיות בהן - לטייל עם הכלב בפארק/גינה של השכונה בלי טלפון נייד לדוגמה. לאכול בישיבה בלי עיתון, נייד, טלוויזיה, אפילו לבד - בשעמום יש הפתעות נחמדות כמו רגיעה!

 

5. לבחור - בחירות נכונות באות בדרך כלל עם האטה.

לדוגמה: שיעור אימון ארובי בקבוצה בסטודיו סגור עם מוזיקה בקולי קולות פלוס הוראות של המנחה ברמקול עובד נהדר להרבה אנשים, לא לכולם. יש מבחר גדול בכל תחום, לא רק בתחום הספורט - שוב, לא לדלג על הרגישויות, הן בסדר גמור! 

 

6. להתענג - במודע ובגדול

אם כבר מעבדים מידע חושי בצורה עמוקה יותר אז כדאי גם לספק מידע חושי נעים - לכל החושים!

״להתענג״ (Savoring) הוא גם מונח של הפסיכולוגיה החיובית וגם חלק ממחקר ותיאורה על ויסות ריגשי חיובי דרך קשיבות, על מודעות ומשמעות.

 

Thus, savoring involves metacognitive and self- reflective elements, where one focuses on both the pleasurable features of the stimulus as well as positive emotions that arise from encountering it (Frijda & Sundararajan, 2007). In these ways, savoring contains an element of mindfulness. By mindfully attending to the positive state that emerges from the encounter with the object, one can deepen and enrich the savored experience. (Garland et al, 2015) 

 

עם מחקר או בלי - להתענג על ארוחה טעימה, מוזיקה טובה, תערוכה מעשירה, ניחוח של פריחת הדר, קרני שמש ובריזה אביבית על העור, רשרוש של עלים יבשים ועוד ועוד.

לא רק להינות, להתענג!

 

 

 

ביבליוגרפיה והמלצות לקריאה נוספת:

 

ליבליך, מתי (2018). מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו. הוצאת כתר

 

רולף בן-שחר, אסף (2013). אנטומיה של טיפול. פסיכותרפיה גופנית. פרדס הוצאה לאור

 

Garland, Eric L. et al (2015). Mindfulness Broadens Awareness and Builds Eudaimonic Meaning: A Process Model of Mindful Positive Emotion Regulation. Psychological Inquiry

 

Totto, Nick (2005). Embodied Relational Therapy. In: N.Totton (Ed.), New Dimensions in Body Psychotherapy (pp.168-181). Maidenhead: Open University Press.

 

שבועת הרופא העברי

 

www.headspace.com

 

www.tovana.org.il

 

www.mindbody.co.il

 

״אני אשב בחושך״, פוסט מ-2017

 

צילום: קרולין יעקובי

 

 

פוסט הבא ב-02/2018

 

"Insight Out" הוא בלוג אישי וסובייקטיבי אך לא עלי אלא על דרכי, על החופש לפקוח עיניים ולכוון מבט ״יחף״ פנימה והחוצה.

מבט כנה, צלול ופשוט על יחסים תוך-אישיים ובין-אישיים, על מעגל החיים ועל העולם מסביב. על הכרה. על ביטוי.

המשאלה שלי כאן, דרך כתיבה, צילומים וקישורים, היא להגיע לאנשים, לעורר מחשבה, השראה, דיאלוג וגם חיוך. בעיקר לעורר שאלות, קטנות וגדולות, במטרה לגעת באמת, כל אדם באמת שלו.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square